גזר דין בתיק ת"פ 34382-09-11

הנאשם הורשע על פי הודייתו בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 333 + 335 + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

1.         עובדות כתב האישום בתמצית.

בתאריך 13/8/11 סמוך לשעה 11:30, הסיע סופיאן סלאח (להלן: סופיאן) את הנאשם שהינו קרוב משפחתו, ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: האחר), ברכב למאפיה בסח'נין, שם עבדו אותו זמן סאמר אבו סלאח (להלן: המתלונן) ומוניר חלאילה (להלן: מוניר). הנאשם, סופיאן והאחר הגיעו אל המאפיה כשהם מצוידים בסכין במטרה לחבול במתלונן, אשר בחודשים שקדמו לאירועים נשוא כתב האישום פנה לאביה של ריהאם חוסין (להלן: ריהאם), בת דודה של סופיאן, וביקש את ידה.

הנאשם והאחר נכנסו אל המאפיה בעוד סופיאן המתין להם בחוץ בסמוך לרכב, כשדלתותיו פתוחות, על מנת לאבטחם ולמלטם מהמאפיה.

בהמשך, ניגשו הנאשם והאחר אל המתלונן, שאלו אותו מה הוא רוצה מריהאם, ומיד תקפו אותו, הכו בו באגרופים ודקרו אותו באמצעות הסכין שתי דקירות ברגל שמאל. לאחר מכן נמלטו אל הרכב שהמתין להם, כאשר מוניר שהיה עד לאירוע, רודף אחריהם. סופיאן, אשר המתין באותה עת לנאשם ולאחר, נכנס לרכב והחל להימלט מהמקום. תוך כדי נסיעה פגע סופיאן במוניר, אשר רדף אחר האחר, בכוונה לגרום לו לחבלה חמורה, וגרם לו לשבר פתוח בשתי עצמות בשוק שמאל.

המתלונן הובהל לבית חולים, שם אובחנו ברגלו השמאלית שני פצעים רוחביים באורך של כ-10-15 ס"מ, פצע עליון עם קרע של יותר מ-90% של ראש פנימי של שריר התאומים ושריר יוצא מתוך הפצע, ופצע תחתון המגיע עד השריר. המתלונן נותח וטופל.

מוניר הובהל לבית חולים שם עבר ניתוח הטריית הפצע, שיחזור סגור, קיבוע על ידי מסמר תוך לשדי לשבר בטיביה שמאל.

2.         ראיות לעונש .

            א. לנאשם אין הרשעות קודמות.

ב. אביו של הנאשם ביקש לראות במעשיו של בנו, שהנו בחור טוב, טעות גדולה, והדגיש כי מדובר במשפחה טובה, המיטיבה עם הציבור כולו. לדבריו, הנאשם " הלך לשם כדי לפתור את הבעיה והוא הסתבך. הם הסתבכו שם ואנחנו מצטערים". האב ביקש להתחשב קודם כל בנאשם ואחר כך בבני משפחתו ובכלתו, באמרו כי הנאשם עתיד להתחתן בחודש יוני השנה. עוד ביקש להוציאו מבית הכלא כדי שלא יושפע שם לרעה.

            כן ציין כי דודו של הנאשם נפטר בתקופת מעצרו, והוא לא ראהו, כי דודתו חולה.

ג. תסקיר שירות המבחן .

שירות המבחן נמנע מכל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

קצין המבחן סקר את תולדות חייו של הנאשם, את מבנה משפחתו, ואת אורחותיו, וציין בין השאר כי הנאשם בן 26, מאורס מזה כשנתיים, עמד לדבריו להינשא בחודש יוני, עבד בחברה להרכבת פיגומים עובר למעצרו, והוא אדם נורמטיבי.

הנאשם קיבל בפניו אחריות למיוחס לו ברמה הפורמאלית, בזהירות ובסגירות, הסביר כי ברקע עמדה נאמנותו למשפחתו המורחבת ותחושת מחויבות לפרטיה, התקשה לגלות אמפטיה למתלונן, אם כי הדגיש כי הבין שפעל בצורה מוטעית, וביטא צער וחרטה על כישלונו ההתנהגותי ועל העוול שעשה לעצמו ולבני משפחתו.

עוד מסר כי המפגש עם המתלונן היה טעון והתפתח להתנהגות אלימה, כמתואר בכתב האישום, אך מלכתחילה לא היתה להם כוונה לפגוע בו. כן שלל את המתואר בכתב האישום, לענין הצטיידותם בסכין עובר להגעתם למאפיה, ומסר שהסכין היתה במקום האירוע.

קצין המבחן התרשם כי הסיכון להישנות עבירות אלימות כללית כלפי זרים הינו נמוך, אם כי מסוכנות חומרתן של העבירות הינה בינונית. כן מצא כי עקב אישיותו המסוגרת של הנאשם, יכולתו להיתרם ממעורבות טיפולית הינה מצומצמת. בהעדר ביטוי נזקקות ובשלות למעורבות טיפולית לא בא קצין המבחן בהמלצה להטיל עליו צו מבחן.

קצין המבחן העריך כי מאסר בפועל מידתי, עשוי להרתיעו מהישנות עבירות דומות.

3.         טיעוני המאשימה